ילדים לא בוחרים במלחמה.
מגיע להם ילדות

הם נולדו אל תוך האש.

דמיינו ילדה בת שמונה שמעולם לא ידעה מה זה לילה שקט. היא נולדה בעוטף עזה, שנה לפני צוק איתן. מאז היא חוותה ארבע מערכות צבאיות, אינספור אזעקות, ורגע אחד ארור שהפך את חייה על פיהם.

היום היא לא ישנה בלילה. כשהיא שומעת רעש חזק היא מתכווצת בפינה ובוכה. בבית הספר אמרו שהיא "בעייתית". אף אחד לא שאל מה עובר עליה.

היא לא יודעת מה זה "פוליטיקה" או "סכסוך". היא יודעת רק שהיא מפחדת, שאין לה בית בטוח, ושאמא שלה בוכה.

ילדים ערבים וילדים יהודים, ילדים חילוניים וילדים דתיים — הטראומה לא מבדילה. אבל את התקווה — צריך לתת לכל אחד מהם.

אנחנו לא מחכים שמישהו אחר יטפל בהם. אנחנו פועלים בשלושה מעגלים — בתי ספר, משפחות וטיפול פסיכולוגי פרטני.

זה לא פייר. ילדים לא צריכים לדעת מה זה מיגונית, או לספור שניות לרוץ למרחב המוגן. הם צריכים לשחק, ללמוד, לחלום ולצחוק — בדיוק כמו שהילדים שלכם.

תנו להם את הילדות שמגיעה להם